גז"ד למורשע בהתחזות לאחיותיו , זיוף חתימותיהן וקבלת טלפונים סלולאריים במרמה מהחברות הסלולאריות

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של זיוף לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, עבירה של שימוש במסמך מזיוף לפי סעיף 420 לחוק העונשין וכן עבירה של התחזות לאחר לפי סעיף 441 לחוק העונשין.

במהלך החודשים פברואר עד מאי 2010, ב-4 הזדמנויות שונות, קיבל הנאשם במרמה 8 מכשירי טלפון סלולאריים מחברת אורנג', סלקום ופלאפון, תוך שהוא מתחזה ומציג עצמו בשמותיהן של אחיותיו ******** ו********, מזייף חתימותיהן על גבי מסמכי הרכישה, מוסר פרטיהן האישיים ומספרי חשבון הבנק לצורך מתן הוראות קבע שלא כדין. כמו כן קיבל הנאשם והשתמש במרמה בקווי הטלפון שהוקצו.

הנאשם התחזה לאחר, זייף מסמכים והשתמש בהם וקיבל באמצעותם במרמה ציוד ושירות בשווי רבבות שקלים, בנסיבות מחמירות המתבטאות במספר המקרים, גובה הסכומים והצטרפותם לעבירות נוספות.

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 42, נשוי בשנית. בהתייחסותו לעבירה, התקשה לקבל אחריות מלאה על מעשיו.

קצינת המבחן העריכה כי הנאשם עדיין מתקשה לחקור לעומק את הנסיבות שהביאוהו לביצוע העבירות. לחובתו של הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה בגין עבירה דומה משנת 2006. הומלץ שלא למצות עם הנאשם את הדין, להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו ולהטיל עליו צו מבחן לתקופה של 18 חודשים.

טיעונים לעונש:

ב"כ התביעה טען כי הנאשם ביצע עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזויף והתחזות לאחר ב-4 אירועים והזדמנויות שונות, קיבל 8 מכשירי טלפון סלולאריים. הנאשם ביצע את העבירות כשעונש מאסר מותנה מרחף מעל ראשו וכן ההליכים נמשכים מאז הוגש כתב האישום בחודש אפריל 2011, על כן ביקש להטיל על הנאשם עונש ראוי של מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה שהינו חב הפעלה, מאסר על תנאי וקנס.

סנגורו של הנאשם טען כי אין לזקוף לחובתו של הנאשם בלבד את הימשכות ההליכים, מדובר לדבריו ברף הנמוך ביותר של עבירות המרמה. לדבריו, נסיבותיו של תיק זה אינן מצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל, על כן ביקש לאמץ המלצותיו של שירות המבחן, להאריך את התנאי ולהעמידו במבחן. הנאשם בן 42, נשוי פעם שנייה, אשתו הראשונה סבלה ממחלות קשות ואשתו השנייה ילדה לו תינוק לאחר 15 שנים. הנאשם עצמו סובל ממחלות רבות ואף מטופל על ידי פסיכיאטר. לטענתו, המאסר על תנאי הינו בר הפעלה ולא חב הפעלה, שכן יש להתייחס לעובדות כתב האישום כמקשה אחת. הנאשם בסופו של יום לא הונה את חברת הטלפונים, והחוב, לטענתו, שולם.

סיכומו של דבר:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,זיוף, שימוש במסמך מזיוף והתחזות לאחר.

בעבירות מרמה מסוג זה, האינטרס הציבורי מחייב להעניש את העבריינים בצורה מרתיעה כדי למנוע הישנותם של המעשים. מעשי מרמה, מהסוג אותם ביצע הנאשם, הינם אכן מעשים קלים לביצוע ומאידך קשה מאוד לגלות את המעשים ולתפוס את העבריינים. על כן יש לגזור, בדרך הכלל, עונש שירתיע את העבריין ואת שכמותו, המתעתדים לבצע עבירות מסוג זה. נוסף על כך, כשהמניע לביצוע העבירות הינו בצע כסף, יש אף לפגוע בכיסו של העבריין.

במקרה דנן, נסיבות ביצוע העבירות מעידות על תעוזה, כאשר הנאשם השתמש בפרטים האישיים של אחיותיו, קיבל את המכשירים במרמה ואף לא שילם עבור החשבונות. העבירות בוצעו בארבע הזדמנויות שונות, במשך תקופה של מספר חודשים, על כן לא ניתן לטעון כי מדובר באירוע חד פעמי.

הכלל הוא הפעלת מאסר על תנאי כשהחריג הוא הארכתו, ראה לענין זה ס' 56(א) לחוק העונשין, אין במקרה זה כל נימוק המצדיק הארכת המאסר על תנאי, אלא ההיפך הוא הנכון. המדובר במספר עבירות משך מספר חודשים ואין אפשרות לראות עבירות אלו כעבירה אחת או מקשה אחת ועל כן המאסר על תנאי הינו חב הפעלה . ראה לענין זה ס' 56(ב) לחוק העונשין.

סברתי תחילה, כי לאור נסיבותיו של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה, יש מקום לשקול הטלת עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות, אולם על ההזדמנויות הרבות שניתנו לנאשם, הן בפני שירות המבחן והן בפני הממונה על עבודות שירות, כבר עמדתי בהרחבה בהחלטתי מיום 25.06.13 ונראה כי הנאשם נתן לכל הזדמנות לחמוק מידיו.

הנאשם הופנה אל הממונה על עבודות השירות, על מנת לבחון התאמתו לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות, התייצב לראשונה בחודש פברואר 2012, אולם כשנתבקש להציג תעודה רפואית מרופא, על אף ההזדמנות הנוספת שניתנה לו, בחר שלא להופיע בפני הממונה על עבודות השירות ולא להציג בפניו את המסמכים הרפואיים הנדרשים.

מסיק אני, כפי שכבר ציינתי בהחלטתי לעיל, כי הנאשם אינו מעוניין לבצע עבודות שירות או אינו מסוגל לבצען.

לצד הקולא, נתתי דעתי לנסיבות חייו, מצבו הרפואי, האישי והמשפחתי, כפי העולה בפירוט מתסקיר שירות המבחן. כמו כן הנאשם הודה במעשיו, כפי שנאמר במקורותינו "ומודה ועזב ירחם:" (משלי כח, יג).  לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאמור בתסקיר שרות המבחן, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבא:

1. אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 3 חודשים.